Powered by Invision Power Board
דף הבית  · התקנון של איליוס רדיו  עזרה      חיפוש      רשימת משתמשים      לוח זמנים




  הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר

> פרשת "מקץ" - חנוכה, מוקדשת ל - Dan
cantor
פורסם ב: Dec 14 2012, 09:38 PM
צטט הודעה


קנטור בניו ובנותיו בע"מ
*****

קבוצה: אדמו"ר הבית , הרבנית הראשית
הודעות: 2572
משתמש מספר: 43
תאריך הצטרפות: 19-March 06




חברים יקרים,
הפרשה מוקדשת ל Dan שהביא לנו את חריס אלכסיו החדש !

השבת נקרא את פרשת "מקץ" שתמיד יוצאת בחנוכה.
חכמינו חיפשו בכל הדורות את הקשר בין הפרשה לחנוכה,
ונביא כמה רעיונות לקשר.

אך תחילה - הפרשה

א וַיְהִי, מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים; וּפַרְעֹה חֹלֵם, וְהִנֵּה עֹמֵד עַל-הַיְאֹר.
ב וְהִנֵּה מִן-הַיְאֹר, עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת, יְפוֹת מַרְאֶה, וּבְרִיאֹת בָּשָׂר; וַתִּרְעֶינָה, בָּאָחוּ.
ג וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן-הַיְאֹר, רָעוֹת מַרְאֶה, וְדַקּוֹת בָּשָׂר;
וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל-שְׂפַת הַיְאֹר.
ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת, רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר, אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת, יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת;
וַיִּיקַץ, פַּרְעֹה. ה וַיִּישָׁן, וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית; וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד--בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.
ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים--צֹמְחוֹת, אַחֲרֵיהֶן.
ז וַתִּבְלַעְנָה, הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת, אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים, הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת; וַיִּיקַץ פַּרְעֹה, וְהִנֵּה חֲלוֹם.
============================================

פרשת מקץ – הקשר לחג החנוכה

הפרשה פותחת במילים: "ויהי מקץ שנתיים ימים ופרעה חולם והנה עומד על היאור
והנה מן היאור עולות שבע פרות יפות מראה ובריאות בשר ותרעינה באחו.."
מעניין, שפרשת מקץ, בדרך כלל, נקראת בחג חנוכה.
על כן, נשאלת שאלה ראשונה, האם יש קשר בן פרשת מקץ לחג החנוכה?
התשובה לכך היא, לפי חז"ל: יש משהו משותף בן הפרשה לחנוכה,הפרשה מתחילה במילה:
"ויהי" חז"ל מפרשים מילה זו- לשון צער ואכן בתחילת סיפורו של יוסף- הכול מתחיל בצער,
האחים משליכים אותו לבור, הצער מתרחב ומסתעף- צער יוסף, צער האחים,
צער יעקב- אביהם,אך הסיומת היא חיובית, יוסף מגיע למצרים ונהיה משנה למלך
ועל פיו יישק דבר,הוא משתף את אחיו במשתה מפואר והכל מסתיים בפסוק:
"עלו לשלום אל אביכם" [מ"ד, י"ז]

הדבר מזכיר את נס חנוכה, בתחילה היונים גוזרים גזרות שמד קשות על היהודים- במטרה
להשכיח מעליהם את התורה.
אך, החשמונאים זוכים לניצחון גדול בע"ה וזוכים לחדש את העצמאות בארץ ישראל.

קשר נוסף בן חנוכה לפרשה- מתבטא לפי חז"ל בחלומותיו של פרעה.
חלום א'- שבע הפרות יפות המראה –נאכלות על ידי הפרות הרזות.
חלום ב'- השיבולים הדקות בולעות את השיבולים הבריאות.
בדומה לכך קרה לעם ישראל בימיו של מתתיהו החשמונאי ובניו, כשנמסרו בחסדי ה':
"גיבורים בידי חלשים ורבים בידי מעטים"
ישנו רמז נפלא, שנאמר על ידי חכם ספרדי: ר' יהושע בועז לבית ברוך [ממגורשי ספרד בסוף
המאה ה- ט"ו,] הוא מוצא רמז במילה "שנתיים.." ראשי תיבות: שמאל – נרות – תדליק,ימין- מזוזה.
הכוונה להיות מוקף במצוות בשני הצדדים בפתח הבית.
שאלות נוספות בפרשה:

ב] מדוע יוסף קורא למצרים: "ארץ עוניי" [פרק מ"א,נ"ב]?
הרי יוסף היה במעמד גבוה במצרים- משנה למלך,לא חסר לו עושר?
על כך עונה אברבנאל: למרות שיוסף הגיע לעושר וגדולה במצרים, הרי הוא היה מרוחק
מבית אביו ומארץ ישראל, עבורו ארץ המולדת הייתה- ארץ ישראל ובית אביו.
מבחינה רגשית - נשארה ארץ מצרים זרה ונוכריה כלפי יוסף.

ג] שאלה נוספת, מדוע הנילוס במצרים מכונה כאן: היאור, הרי כל הנהרות בעולם, אינם נקראים:יאור.
התשובה לכך[לפי רש"י.] המצרים היו חופרים תעלות להובלת מים לשדות לחלקים שונים במצרים
וכך היו משקים את השדות וזאת עשו מהסיבה:במצרים אין יורדים גשמים באופן תדיר.

ד]מדוע שר המשקים אינו זוכר את יוסף מייד עם שחרורו מבית האסורים, אלא רק אחרי שנתיים?
התשובה לכך, לפי רש"י: כאן יוסף חטא חטאה גדולה בכך שנתן את בטחונו באדם בשר ודם,
על כך מדבר דוד המלך בתהילים באומרו:
"אשרי הגבר אשר ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים" [מצרים קרויים- רהב]

ה] מדוע פרעה לא היה מרוצה מפתרון החלום על ידי חרטומי מצרים?
אלא, סמך דווקא על יוסף שיפתור לו את חלומותיו?
התשובה לכך היא: א] יוסף לא היה גאוותן, אלא אמר לפרעה כי יקבל- תשובה מהקב"ה
ולא מעצמו, כלומר יוסף ביטל עצמו והראה שהוא סומך על ה' בלבד.
מכאן ניתן ללמוד דבר חשוב על מעלת התורה והאמונה, כמו שכתוב: [בדברים ד', ו']
"ושמרתם ועשיתם כי היא חוכמתכם ובינתכם- לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה
ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" מכאן, כי דווקא עם ישראל ההולך בדרך התורה-
אותו יכבדו הגויים וזאת בראותם –כי עם ישראל הוא עבד לה' ומקיים אף את החוקים- המצוות
ללא הטעמים המובנים לו.

מכאן הסיק פרעה, בראותו את נאמנותו של יוסף לקב"ה- כי הוא חכם ונבון,
לפיכך סמך עליו ולא על חרטומי מצרים ובהמשך נתן לו תפקיד: משנה למלך.
"ויאמר פרעה אל עבדיו, הנמצא כזה איש אשר רוח אלוקים בו"?
המסקנה:כי על-ידי התורה שהיא אור, אפשר לגרש את החושך, אדם שדבוק לתורה
ולאמונה- כמו יוסף, זוכה לכך שאפילו גויים רשעים כדוגמת פרעה – מכבדים אותו.
========================================

שבת שלום,שבת מנוחה.
חג אורים שמח !

צביקה.


--------------------
אם אתה שונה ממני - זו סיבה מצויינת להכיר אותך !
PMשולח הדוא"ל
Top
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:
« הבא הכי ישן | דבר הרבנות הראשית לאיליוס | הבא הכי חדש »

אפשרויות נושא הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר