Powered by Invision Power Board
דף הבית  · התקנון של איליוס רדיו  עזרה      חיפוש      רשימת משתמשים      לוח זמנים




  הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר

> המצב הכלכלי ביוון
yogo
פורסם ב: Mar 25 2010, 01:09 AM
צטט הודעה


מכירות ושיווק רדיו איליוס
****

קבוצה: אחראים
הודעות: 319
משתמש מספר: 71
תאריך הצטרפות: 21-March 06








אתונה.

ביום שני השבוע, בשעת כתיבת שורות אלה, החלו כל הבורסות באירופה לאבד גובה בעקבות חידוש המפולת באג"ח של ממשלת יוון. אחר הצהריים התמתנו הירידות באירופה, אבל לשחקנים בשוק ברור שהסיפור היווני עוד לא הסתיים: זאת לא היתה הפעם הראשונה בחודשיים האחרונים שמצבה הפיננסי של יוון מוזכר כסיבה לעצבנות גלובלית בשווקים הפיננסיים - מיפן דרך בריטניה ועד ארה"ב.


אם נעריך את יוון לפי גודלו של התוצר שלה - כ-250 מיליארד יורו - נתקשה להבין כיצד כלכלה כה קטנה, קצת יותר גדולה מהכלכלה הישראלית, מצליחה ליהפך לפתע לכאב הראש של סוחרי אג"ח בכל הגלובוס, של בנקאים בכל מערב אירופה ושל ראשי ממשלות בכל האיחוד האירופי.

האם השווקים הפיננסיים מגזימים? האם יוון היא רק תירוץ לרמת העצבנות הגבוהה שממילא שוררת בשווקים מאז המשבר הגדול של 2008? כלל לא בטוח. יש סיבות טובות לכל המשקיעים בעולם ולכל קברניטי הכלכלה לעקוב בדריכות אחר המשבר היווני ואחר הטיפול בו.

לפני שש שנים התחפשה יוון לכלכלה מתקדמת ביותר: אתונה אירחה את המשחקים האולימפיים, הממשל היווני השקיע עשרות מיליארדי יורו בשדרוג התשתיות במדינה ויוון - החברה באיחוד האירופי ובגוש היורו - נראתה לרגע כמו כלכלה מערב אירופית מפותחת ומודרנית.

אבל החברות ביורו והמשחקים האולימפיים איפשרו ליוון להסתיר את המחלות הכרוניות הקשות שלה, שהחריפו והלכו הודות לחברותה באיחוד: סקטור ציבורי מנופח, ביורוקרטי ומושחת; גביית מסים נמוכה; חוב ציבורי ענק; ומגזר עסקי שמאבד בהדרגה את התחרותיות שלו בהשוואה לשכנותיה ולחברותיה ביבשת.

המשבר הפיננסי של 2008 החל לחשוף את פרצופה האמיתי של יוון: אף שהיא לא לקחה חלק פעיל בבועות הפיננסים והנדל"ן כמו בריטניה, ספרד או אירלנד - המיתון הגלובלי הבליט את המבנה הפיננסי הרעוע שלה: החוב הציבורי הענק שלה חצה את 114% התוצר - הרמה הגבוהה ביותר באירופה נכון לעכשיו.

המיתון הגלובלי היכה ביוון כמו בכל מדינות אירופה, אבל צעדי הקיצוץ הכואבים שנאלצה הממשלה היוונית לבצע הוציאו את אזרחי יוון לרחובות למהומות אלימות. במדינה עם סקטור ציבורי מנופח הנשלטת על ידי ועדים חזקים - היכולת של הממשלה להתמודד עם משבר גלובלי קטנה הרבה יותר.

המשבר הכלכלי העלה לשלטון את מפלגתו הסוציאליסטית של ג'ורג' פפנדראוס, ממשפחות האצולה היווניות. אבל דווקא אז הגיעה המכה הכואבת מכולן, כשהתברר שהממשל היוצא הונה את אזרחי יוון, את האיחוד האירופי ואת קהילת המשקיעים הגלובלית: הגירעון התקציבי ל-2009, שהוצג עד אז כ-5%-6% מהתוצר - הוא למעשה כפול ומסתכם בכ-12.7% מהתוצר. ההונאות בדו"חות הכספיים של חברות גדולות בוול סטריט התגמדו ליד ההונאה הפיסקלית של יוון. מי שסייעו לממשל היווני להסתיר חלק מהחובות היו כמובן בנקאי וול סטריט.

בגרף למעלה אפשר לראות את התפתחות היחס בין החוב הלאומי היווני לתוצר. לפני חמש שנים יוון נראתה דומה לישראל. אבל האמת היא ששנתיים קודם לכן התפצלו דרכיהן של ירושלים ושל אתונה. המשבר הכלכלי בישראל ב-2001-2002 הביא את הממשלה לנקוט צעדי קיצוץ דרמטיים ולטפל בפצצה המתקתקת של קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. יוון היתה במסלול הפוך: היא נהנתה מהשתייכותה לאיחוד המוניטרי האירופי וציפתה לבום גדול כתוצאה מהאולימפיאדה.

כיום התמונה הפוכה: ישראל, התקועה בלב המזרח התיכון, המוקפת באויבים ועם הוצאות ביטחון מהגבוהות בעולם - הנפיקה בשבוע שעבר בשוק היורו אג"ח בריבית של 4.7% - רק 1.5% מעל הריבית של גרמניה; ואילו יוון, החברה ביורו, נאלצה לשלם בתחילת מארס ריבית של יותר מ-6%.

השווקים הפיננסיים - שהיו מוכנים בעבר לקבל את החובות הגדולים של ממשלת יוון מתוך הנחה ששום כלכלה באיחוד המוניטרי האירופי לא יכולה למעשה לפשוט רגל - נהפכו לפתע לחשדניים ולתובעניים, והפער בין הריבית על האג"ח של ממשלת יוון לבין האג"ח של שאר מדינות האיחוד ובראשן גרמניה - החל לגדול במהירות.

פפנדראוס, שעלה לשלטון עם הבטחות לדאוג לעניים, להגדיל את תשלומי הרווחה ולהיטיב עם העם - נאלץ כמובן ללכת מיד בכיוון הפוך ולהציג תוכניות של קיצוצים ושל העלאות מסים. ואולם התוכניות האלה לא עוררו את אמון השווקים, והשוק המשיך לדרוש מהממשלה היוונית ריבית כפולה מהריבית על אג"ח גרמניות.

עיניהם של המשקיעים באג"ח היווניות נשואות כיום לגרמניה - המדינה העשירה והחזקה ביותר באיחוד האירופי. לקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל תהיה השפעה מכריעה על ההתפתחויות ביוון. מרקל היא שתקבע בסופו של דבר את עמדת האיחוד האירופי לגבי כל תוכנית סיוע או חילוץ ליוון.

אם מישהו מתקשה לעקוב בשבועות האחרונים אחר העמדה של מרקל בעניין יוון - זה לא במקרה. מרקל, כמו רוב מנהיגי אירופה, יודעת היטב שהסיוע הישיר או העקיף ליוון עלול להיות הכרחי בתסריטים רבים. אבל מרקל, שעומדת בפני בחירות במאי ומאבדת פופולריות במהירות בסקרים, יודעת שרוב הציבור הגרמני סולד מחילוץ ממשלת יוון מצרותיה. המשבר הכלכלי היווני הוא מקרה מבחן משמעותי ראשון לסולידריות של מדינות האיחוד האירופי, ובכל הקשור לאזרחיהן של המדינות העשירות באיחוד - נכונותם לסייע לחברות החלשות באיחוד נמוכה מאוד.

לכאורה, ראש ממשלת יוון נמצא בגבו אל הקיר, בלי קלפים רבים וללא כל מוצא מלבד בקשת עזרה מגרמניה, מצרפת, מהאיחוד האירופי או מקרן המטבע. הוא זקוק בדחיפות ל-30 מיליארד דולר כדי לגלגל את חובותיו. אבל פפנדראוס יודע היטב שדווקא בגלל מצבו הקשה, הסיכוי שברגע האמת מדינות אירופה יפנו לו גב, יתנו לאג"ח שלו לקרוס או אפילו להכריז על חדלות פירעון, הוא נמוך מאוד.

בנקים אירופיים מחזיקים באג"ח יווניות ובפיקדונות בבנקים יווניים בהיקף של יותר מ-200 מיליארד יורו. משקיעים גרמנים, צרפתים, איטלקים, הולנדים ובלגים מחזיקים אג"ח יווניות בסכום דומה.

מפולת או חדלות פירעון באג"ח הממשלתיות היווניות עלולות להביא לגל פשיטות רגל נוסף של בנקים אירופיים ו"להדביק" את שוקי האג"ח של מדינות חלשות נוספות באירופה כמו פורטוגל, ספרד, איטליה ואירלנד. מבנה המאזן של רוב כלכלות אירופה הורע מאוד בשנתיים האחרונות: היקף החובות הממשלתיים הקצרים שלהן הוכפל והוא מגיע כבר ליותר מ-11%. בשנה הקרובה יצטרכו ממשלות אירופה לגלגל חובות בהיקף של 800 מיליארד יורו, ובמדינות כמו בלגיה, איטליה ואירלנד החוב הקצר מהווה כ-20% מהתוצר.

ויש כמובן עוד מדינה, גדולה וחזקה הרבה יותר, שלא נמצאת באיחוד האירופי. היא, בניגוד ליוון, היתה יכולה להתמודד עם המשבר הפיננסי באמצעות פיחות במטבע המקומי שלה והורדת הריבית קרוב לאפס. אבל למרות גמישותה המוניטרית - יש הטוענים שתוך שנה או שנתיים מצבה לא יהיה טוב הרבה יותר מזה של כמה מהמדינות החלשות באירופה. החוב הלאומי שלה ענק ומעמדה התחרותי הידרדר. מדובר כמובן בבריטניה.

כך שהמשבר היווני הוא לא באמת יווני. אם יוון וחברותיה לאיחוד האירופאי לא ימצאו לו פתרון שירגיע את השווקים הפיננסיים - הוא זה שעלול להצית את המשבר המפחיד מכולם. זה שלא זוכה כיום לתשומת לב רבה - אבל כלכלנים רבים מבינים שהוא הסכנה הגדולה ביותר שאורבת כיום לכלכלה הגלובלית: משבר חובות ממשלתיים.

טייקון ישראלי גדול, שעסקיו פזורים על פני כל הגלובוס, אמר לי השבוע ששני דברים מטרידים אותו כיום: יוון, שעשויה לגרור משבר בבנקאות האירופית, ובריטניה - שם לדעתו בועת הנדל"ן עוד לא התפוצצה. אז מה התסריט שאתה צופה, שאלתי: "אני מעריך שאלה שכבר תקועים עם אג"ח ביוון במאות מיליארדי דולרים לא יתנו לה ליפול".

איך פותרים את המשבר היווני? התשובה הפשוטה היא העלאת מסים וקיצוץ חד בסקטור הציבורי היווני. אבל שני המהלכים האלה כלל אינם פשוטים. יוון נשלטת על ידי שני ארגוני עובדים חזקים: GSEE המפולג המאגד 2 מיליון עובדים, גם מהסקטור הפרטי; ו-Adedy החזק והמיליטנטי, המאגד את עובדי הסקטור הציבורי.

למרות מצבה הקשה של יוון בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, ועדי העובדים היווניים לא מתרגשים וממשיכים להתנגד לכל

תוכנית קיצוצים. הם דורשים מהממשלה לחפש את המקורות החסרים לה בקרב השכבות העשירות ביוון, שמתחמקות מתשלומי מסים. רפורמה במערכת המס היוונית היא תהליך איטי, שספק אם יוכל להביא תקבולים משמעותיים בטווח הקצר - אבל האיגודים היוונים לא מוכנים לשלם את המחיר.

גם אם תצליח הממשלה לגבש תוכנית קיצוצים מסיבית בסקטור הציבורי, שתזכה להסכמת האיגודים - בעיותיה של יוון יהיו רחוקות מפתרון. גלגול החובות של הממשל לא יפתור את הבעיה היסודית של המדינה: שחיקה מתמשכת בפריון, ביעילות ובתחרותיות של המדינה בהשוואה למדינות החזקות בגוש היורו, ובראשן גרמניה.

גם זאת אינה רק בעיה יוונית: בעוד גרמניה שיפרה בעקביות את הפריון ואת התחרותיות שלה בעשור האחרון והגיעה לשיא של יותר מ-180 מיליארד יורו בעודף המסחרי שלה - הרי שרוב שכנותיה לא השכילו לעשות זאת. גם אלה שלא שקועות בחובות עתק ובבועת נדל"ן שהתפוצצה, כמו ספרד ואירלנד, סובלות מתחרותיות נמוכה.


המשבר ביוון יכול אפוא להיות רק דוגמית קטנה, מבוא לצרות גדולות הרבה יותר במדינות אחרות בגוש היורו ולאיחוד המוניטרי עצמו. הקושי הרב במציאת פתרון מוסכם למשבר הנזילות היווני והפערים הגדלים במעמדן התחרותי של מדינות אירופה מעלים ספקות גדולים מאי פעם לגבי היכולת של האיחוד להמשיך לפעול במתכונתו הנוכחית.

וזה לא רק גוש היורו כמובן: הכפר הגלובלי כולו עומד בפני עימותים ומבחנים קשים. זה כבר לא יהיה רק מלחמות בין ועדי עובדים למשלמי מסים במדינות כמו יוון, קרבות בין בנקאים למשלמי מסים במדינות כמו בריטניה או הצהרות לוחמניות בנוגע למדיניות שערי מטבע בין מעצמות כמו ארה"ב וסין; הקשרים הפיננסיים והריאליים מחברים ומעמתים את האינטרסים, את האתגרים ואת הסכנות של רוב מדינות העולם.

מפולת של אג"ח יווניות עלולה להוביל למשבר ספרדי או לדחוף ביתר מהירות למדיניות קיצוצים אכזרית בבריטניה. בחירות בגרמניה עלולות לדחוף מדינות כמו יוון לפינה מפחידה כמו זאת שאליה נקלעה השבוע. גם חובות ענק של מדינות כמו יפן, שעד היום לא זכו לתשומת לב רבה מצד השווקים הפיננסיים, עולים לפתע לדיון ומעלים שאלות קשות.

באתונה קיוו השבוע שיימצא פתרון פיננסי ופיסקלי למשבר שלהם, הם מאמינים כאן שאף אחד לא ייתן לבעיה קטנה כמו יוון להתפתח למשהו גדול יותר - אבל סוחרי אג"ח בוול סטריט, בלונדון ובטוקיו יודעים שאם זאת לא תהיה יוון, זאת יכולה להיות מדינה אחרת. המשבר הפיננסי של 2008 בבנקים ובנדל"ן לא הסתיים והוא עלול לחזור בפורמט מבהיל כפליים - כי הפעם מוקד הרעש עלול להיות לא הסקטור הבנקאי, אלא הממשלות - אלה שהצילו את הבנקים בסיבוב הראשון.









--------------------
yogo
PMשולח הדוא"לדף הבית של המשתמש
Top
1 משתמשים צופים באשכול זה (1 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:
« הבא הכי ישן | יהדות יוון , תרבות יוון | הבא הכי חדש »

אפשרויות נושא הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר