Powered by Invision Power Board
דף הבית  · התקנון של איליוס רדיו  עזרה      חיפוש      רשימת משתמשים      לוח זמנים




(2) [1] 2   ( עבור להודעה החדשה ביותר שלא קראת ) הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר

> כשהודו כבשה את יוון: סרטים הודים ביוון בשנות ה-50
Alona Azaria
פורסם ב: Oct 3 2009, 12:25 PM
צטט הודעה


אין לי שמש אחרת
*****

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 6207
משתמש מספר: 1086
תאריך הצטרפות: 27-May 08




אני מביאה תירגום למאמר הארוך והחשוב שקשור למוזיקה היוונית שכולנו מכירים.
את המאמר כתבה ד"ר הלן אמבאדזי Helen Abadzi, ילידת סלוניקי שסיימה את לימודיה בקולג 'האמריקני
והמשיכה וסיימה את לימודיה בארצות הברית.
בשל מקצועה וכתלמידת השפה והתרבות ההודית, נהגה לנסוע רבות להודו ולבנגלדש
שם פיתחה עניין רב ביחסי תרבות הודו-יוון ובמיוחד גילתה עיניין רב בהיסטוריה של
הקהילה היוונית בבנגל, ובגינו הפכה חלוצה במאמץ לתעד ולשמר את האתרים ההיסטוריים שלה.

ההתעניינות שלה התמקדה באופן מיוחד בדמיון הרב בין השירים היווניים וההודים בשנות ה 60.
לצורך זה הקליטה שני אלבומים העוסקים במוזיקה ההודית והשפעתה על המוזיקה היוונית
בשנות השישים [את עטיפות שני האלבומים הצלחתי לאתר ואביא אותם ברשימה נפרדת]
- "ΤΟ ΤΡΑΓΟΥΔΙ ΤΗΣ ΝΑΡΓΚΙΣ" - "השירים של נארגיס"
ו -ΓΥΡΙΣΜΟΣ ΤΗΣ ΜΑΝΤΟΥΜΠΑΛΑ "השיבה של מדובאלה",

בנוסף בשיתוף פעולה עם מנוליס טאסולאס הוציאה לאור את הספר "Indoprepon Apokalipsi"
(תגלית השירים הודיים). הלן אמבאדזי כתבה רשימה ארוכה של מאמרים בנושא.

user posted image

==========================================
http://www.soundofindia.com/showarticle.as...e_id=1096044732

כאשר הודו כבשה את יוון: סרטים הודים ביוון בשנות ה50

סרטים הודים בשנות ה -50 ביוון: הפרק האחרון של דיאלוג ארוך

רוב האנשים יודעים שאלכסנדר הגדול כבש את צפון-מערב הודו בשנת 327 לסה"נ. אבל מעט מאוד אנשים יודעים כי הודו כבשה את לב היוונים סביב 1960. אפילו ההודים לא יודעים על אירוע יוצא דופן זה.

הפלישה החלה ב -1954, על מסכי הקולנוע של מעמד הפועלים. זו היתה פלישה של צבעים מרהיבים, מוזיקה, ריקודים, שירים, ותילבושות מרהיבות של השחקניות. היבואנים היו הגנרלים היוונים. "הטילים" היו 111 סרטים. ההתחלה היתה Aan. אחכ Mangala ,"ורד הודו". לאחר מכן Saqi, ולאחריו Rosana"ורד בגדד" ובעקבותיו סרט על נושא שתמיד עיניין את היוונים, Sikandar, אלכסנדר הגדול. עם הזמן הפלישה תפסה תאוצה.
user posted imageuser posted image

כיצד זה התאפשר?

מצבה הכלכלי של יוון בתחילת שנות 1950 היה עגום. מאז שיחרור יוון מטורקיה בשנת 1827, היתה יוון מדינה חקלאית ענייה עם רמות גבוהות של בערות, תוחלת חיים מוגבלת ומעמד נשים נמוך. מלחמת העולם השנייה ומלחמת האזרחים עם המורדים הקומוניסטים שבאה בעיקבותיה החריבה את המחוזות הכפריים והרגה תושבים רבים. אווירה של דיכאון ואבל שררה בעת שאנשים ניסו לשקם את חייהם. טקטיקה אחת הישרדות היה הנהירה לערים הגדולות (כגון אתונה) כמו כן הגירה למדינות כמו גרמניה, שהיתה זקוקה לעבודה בשכר זול. יתומים חסרי השכלה ואנשים מטופלים באלמנות קרוביהם נאלצו לעזוב את בתיהם ולהיות בנאים או עוזרות בית, חיים בנסיבות לא בריאות ומדכאות. על רקע אקלים זה של ייאוש היה זה שסרטים הודיים הטביעו את חותמם הבלתי נישכח.

המשיכה לסרטים ההודים

השנים 1945-65 היו תקופת הזהב של הקולנוע ההודי. למרות שהסרטים נעשו באמצעים מוגבלים, רבים מהסרטים הפכו ליצירות מופת נצחיות. רוב סיפורי האהבהה דרמטיים היו על רקע יחסי משפחה סבוכים, עוני, ניצול וסבל. בפורמט שהפך כל כך אופייני לקולנוע ההודי, ניכללו שירים וריקודים רבים. הרבה מהשירים, שהולחנו עבור הסרטים בידי מוזיקאים הודים מהגדולים ביותר, הפכו לחנים ידועים שכל הודי מכיר.

עלילות הסרטים מצאו כר נוח בנפש הפצועה של היוונים: נשים סובלות, ילדי רחוב שהיו צריכים לעזוב בית סיפרם, גיסות קנאיות, חותנות נקמניות, תלות הדדית, בגידות, ולעיתים תכופות עם סוף אומלל היוו רקע פורה לבחירתם של יוונים חסרי השכלה שניסו לקיים את מחייתם בערים הגדולות. באופן מיוחד משכו הדמויות בסרטים נשים ענייות. השכבה הנמוכה ראתה את עצמה על מסך הקולנוע בתקווה לגאולה: אולי הבחור העשיר ינשא לבחורה היפה העניה שמשרתת בביתו.

הסבל בסרטים שולב במחזה מרהיב. היו סצנות של ארמונות, בתים יפים, ג 'ונגלים, פילים, כפרים מרהיבים ותלבושות מפוארות מתקופת ימי הביניים. למרות שלעתים קרובות מתוארת השחקנית כמסכנה
ואמללה, היו ההודיות חינניות וצנועות, לבושות בבגדים מרהיבים ועטורות בתכשיטים. הסרטים אפשרו לקהל הצופים לראות אנשים במצבם משפרים את התנאים שלהם, וכמו כן התאפשר להם לחוות בהזיה רחוקה מהמציאות. בכך הצליחה הודו לשווק ולייצא את הבעיה העיקרית שלה, עוני, באריזת האטרקציה העיקרית שלה, האקזוטיות. ויוון באותה תקופה היתה קונה בשל.

לפחות 111 סרטים ידועים יובאו בשנת 1954-1968. הם היו הכי פופולרי 1958-1962, כאשר לפחות אחד מתוך 35 בתי הקולנוע של סלוניקי הוקרנו סרטים הודיים פעם או פעמיים בשבוע.
לדוגמה, AWAARA הוקרן ב -1957 במשך שישה שבועות ב- Alkazar, בית קולנוע של מעמד הפועלים בסלוניקי. Ghar sansaar ( "בית ועולם") הפך ל"דמעות של אמא". הכותרת "אמא-הודו"
הפכה ל"אדמה רווית זיעה", והכותרת "Mela" הפכה ל"אהבה רווית דמעות". הפירסומות הכילו טקסט אשר הדגיש את ההיבטים הדרמטיים של סרטים והכריזו כי הייבוא החדש היה יותר טוב מאמא הודו, הנווד, Saqi, Aan או אחרים שהגיעו מוקדם יותר.

"אמא הודו" יצאה לאקרנים ללא פרסומת רבה ב Kotopouli, תיאטרון במרכז העיר ביום מושלג בפברואר 1960. הצופים הסקרנים הראשונים היו כל כך נירגשים מהסרט, שבדרכם החוצה עצרו זרים ואמרו להם שלא להחמיץ את "הבשורה החברתית". כעבור ארבע שעות, תור ממתינים שני השתרך לאורך שני בלוקים, ובעיר מסויימת הוקרן הסרט לפחות במשך 10 שנים.

בסופו של דבר, מפיקים יוונית חיקו את הצלחת המתכון ההודי. התוצאה היתה סרטים יוונים עם 8-12 שירים (בעיקר מצולם במועדוני בוזוקי) עם עלילות טרגיות. כדי לפתות את קהל הסרטים ההודיים, נתנו היוונים
לעיתים כותרות זהות ביותר.

המשיכה לשירים ההודים

"אמא הודו", "הנווד", וסרטים אחרים קיבעו את השחקנית נארגיס ככוהנת הגדולה של דרמות המשפחה, ו- Madhubala במקום שני (Tasoulas 1992). יכולתן של הגיבורות להביע כאב הפך את השירים הקסומים ששרו ללהיטים מידיים. היה זה אך טבעי כי רגשותיהם של היוונים העניים יבואו לידי ביטוי במלודיות האלה. כך שבשלהי 1959, ביצועים יווניים להרבה מהשירים החלו להופיע.

לדוגמא

נארגיס העצובה! להיכן אבוא לחפש אותך?
עם שיר מריר את יכולה לשיר את הכאב שלי.
נארגיס המעונה שלי, ששרה שירים וקינות
אנא בכח הערב על הפרידה שלי.
אני היחיד שיודע דמעותיך המסכנות
היות והייתי פצוע אנושות
ואינני יכול לשכוח אותה כי אני אוהב אותה עמוקות.
(“Kis se malum tha ek din” -- Saqi 1952)

מספר ניכר של שירים עובד מתוך סרטים הודיים. מתוך 111 סרטים שידוע בבירור שיצאו, כמו כן גם מאחרים אשר יבואם אינו ודאי, זוהו 105 ביצועים יוונית. רבים באו מהסרטים הידועים ביותר, כמו "הנווד", סרי 420, "אמא הודו", ghar Sansaar, Laajwanti, ו Aan. שירים הודים רבים הניבו ביצועים רבים. לדוגמה, "ikrar Pyar Hua Hua" (מתוך הסרט סרי 420) ו "Gao tarane man ke" "tarane" (מתוך הסרט Aan) יש ארבע שהביצועים.
"Unchhi, unchhi dunia ki divare…” (מתוך הסרט Naagin), ו "Aajao taRapt hai arma…” (מתוך הסרט Awaara) יש שלושה ביצועים.
ב- 57 (55%) מתוך מכלול השירים יש דמיון רב מראש עם שירים קיימים; 25 (24%) חורגות באופן משמעותי מן המקור, 16 (16%) הם ביצועים חלקיים שבו מנגינות אחרות מעורבות עם הודיות, ו 5 ( 5%) להשתמש רק כמה תווים מוזיקליים.

רוב השירים שהועתקו מהגירסה ההודית הפכו ללהיטים או שנותרו לא ידועים. עם זאת, 11 היו ידועים עדיין בקרב הציבור הרחב בשנת 1998, כ -35 שנים מאוחר יותר. השיר הזכור ביותר משנות 1990 היה:
השיר "Madhubala בגירסה ההודית "Aajao tarapt hai arma ..." מתוך הסרט Awaara אחד משלושת הביצועים של השיר על ידי קזנג'ידיס;
השיר kardia mou kaimeni ובביצוע ההודי “dunia me ham aaye” מתוך הסרט Mother India;
השיר "afti i nyxta menei” ובביצוע ההודי “ulfaT ka saaz chhedo” מתוך הסרט משנת 1953 Aurat;

השירים ההודים בוצעו בסגנון מזרחי אוריינטלי שהיה פופולרי בקרב הפליטים מאסיה הקטנה, אותם פליטים
שברחו ליוון לאחר הטבח של 1922, ובקרב תושבי הכפרים הנידחים שאהבו מוזיקה עממית ומסורתית.


היות ובתקופה כמעט ולא היו דוברי הודית-יוונית, והיות והסרטים לא היקרינו את מילות השירים, אלו בשתי הגירסאות א תאמו אחד את השני. במקום זאת, הנושאים המקובלים בשירים הביעו את דאגות מלחיני פולקלור ואת קהל המאזינים שלהם. הנושא העיקרי היה הגירה לניכר והפרידה מיקיריהם. לכן, מספר גדול של שירים הודיים הוסבו לקינות למהגרים, לעתים קרובות מתארות את האם התלויה בודדה מחכה לשוב הבן. גרסה אחת של "Gao tarane man ke" הפך ל "המכתב המר" אשר מספר למקבל המכתב שהאהוב לא יחזור. "Pyar hua ikrar hua Sri 420", שיר מוכר באופטימיות שבו, הניב ארבע גרסאות יוונית, כל אחד שיר עצוב ההגירה.

הגרסה הידועה ביותר מתחילה עם צליל של רכבת ובה המילים:

רכבת, רכבת ארורה, רכבת שתיקח אותך מכאן.
היא מפרידה בינינו ושוברת וקורעת את ליבי המסכן לגזרים
דמעות זולגות בתחנה, האמהות מקוננות בייאוש
אבל אני אינני מזילה יותר דמעות, כי לא נותרו דמעות בעייני.
כאב כזה, פצע כזה, ש(אפילו) האוייב לא יחוש,
אנא כתוב לי כל יום לפני שאמות.

הערה: תירגום השיר הוא מהטקסט המקורי במאמר - בשפה האנגלית.
לצערי לא הצלחתי למצוא את הטקסט ביוונית לשיר Κάποιο τρένο של πετρος αναγνωστακης
אבל את השיר עצמו בביצוע פטרוס אנאגנוסטאקי הצלחתי לאתר:
http://rapidshare.com/files/289449537/06.kapoio_treno.mp3

נושאים אחרים הביעו השירים היו את תלות הנשים, קנאה בזוגות מאושרים, ביזוי נשים לא צנועות או אלו שנישאו עבור כסף. כאשר שתי הגרסאות ההודית והיוונית עסקו בשירי אהבה, המילים לעתים קרובות עמדו בניגוד להבדלי התרבויות שלהן באינטראקציות חברתיות. ליוון בשנות ה -50 עדיין היו המנהגים של נדוניה ונישואי שידוך, אבל לא היו קאסטות (מעמדות חברתיים) כך שגישה לחינוך איפשרה לעניים להתחתן לתוך המשפחות העשירות, והצעירים יכלו להכיר אחד את השני (במיוחד כאשר היו מהגרים המתגוררים הרחק מהבית). לכן, שירי האהבה היוונים רומזים על היכרות אינטימית ומתארים פעילות משותפת, בעוד שהשירים ההודים לעתים קרובות רומזים על שני הנאהבים הרואים אחד את השני ממרחק ללא היכרות אישית.

PMשולח הדוא"ל
Top
Alona Azaria
פורסם ב: Oct 4 2009, 09:36 AM
צטט הודעה


אין לי שמש אחרת
*****

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 6207
משתמש מספר: 1086
תאריך הצטרפות: 27-May 08




המחלוקת

בשנות ה1960, יוונים רבים בעלי השכלה לא ראו בעיין אוהדת סרטים ושירים הודיים. הם ראו בהם איום לצורך המדינה במודרניזציה. המעמד הבינוני העריץ את המערב. חבריה שייכו את אוהדי הודו עם פליטי תורכיה, אנשים עניים ובעלי פיגור באופן כללי. ההגירה לא היתה עיניינם של המעמד הבינוני. גם כאשר השירים הביעו נושאים כלליים, המילים היו מנוכרות לאזני מאזינים משכילים. אותו אוצר המילים Urdu שנחשב פיוטי על ידי ההודים (למשל, dunia, zamana, ashik, khabar) נחשב שפה תורכית ידי היוונים, ולכן מפגר. המילים היו רגשיות מידי, מדכאות מידי, זועמות מידי. לעתים קרובות הם הביעו עמדות שליליות כלפי נשים (למשל, "אני אזרוק את האישה הנודניקית הזאת ..."). כמו כן דרישת הגברים לצייתנותה של האישה. לעתים קרובות תלמידים לעגו ועשו פרודיה משירי הלאייקה וכותרות הסרטים סוחטי הדמעות. באופן מיוחד נשים צעירות, אשר סיכוייהם היו מזהירים יותר מאלו של אמהותיהן בשל חינוך ועבודה תמורת שכר שהיה להן, לא רצו שום שייכות אליהם. הגישה השלילית של המעמד הבינוני לגבי היבוא ההודי בא לידי ביטוי במאמרים כגון אלו:

"ירידה לשפל
הרגע היסטורי בו אלכסנדר הגדול כבש את הודו היה הרה גורל. כל כך גורלי שאלפי שנים מאוחר יותר אנחנו משלמים עבור כך את התוצאות. המסקנה הזו נכונה לגמרי. הודו כבשה את יוון בכל היבט אמנותי, עד כדי כך שאנחנו מחקים אותה ועוקבים אחריה באופן אדוק. הבעיה החלה עם הקרנת הסרט ההודי הראשון. ההצלחה המסחרית המיידית שלו - אשר לא קרתה בשל הערך המהותית שלו - הולידו כמויות של "תערובות" ההודיות סוחטי דמעות שהחזירו את תעשיית הסרטים שנים אחורה, אל ימי המלודרמות רוויות הדמעות עם אמהות ביש וילדי חטא. כיום המצב הוא כזה שהקולנוע ההודי הוא המתחרה הישיר ביותר של הקולנוע היווני. סרטים הודיים מוקרנים בכל מקום, ונארגיס הבוכיה היא הרבה יותר פופולרית מאליקי וויוקלאקי. מלחינים ממולחים רבים הצליחו לשווק מוטיבים עבור יוון וליצור להיטים עממיים ובכך להביא את הרמה המוסיקלית של אנשים אל מרתיפי מועדוני הלילה שלנו. כך שכל ה Singoalas , Mangalas, Madhubalas, וכו ' מפריעים את מנוחתנו, ולמרבית הצער, משודרים על ידי תחנות הרדיו, בעיקר של תחנות הרדיו של הצבא. בצניעות רבה אפשר לומר שזה ירידה לשפל! זה דבר שלא יתכן, כאשר אנו נלחמים להאחז במרחב הגיאוגרפי של אירופה, אנו הופכים מושבה הרוחנית של הודו. אלא אם כן, כמו שכתבנו בהתחלה, אנחנו משלמים עכשיו עבור התוצאות של כיבושי אלכסנדר. אבל גם כך, המחיר גבוה מדי.
(Matsas 1961). "

כפי שמשתמע מהמאמר לעיל, לשירים המועתקים היתה בעיה גדולה: פלגיאריזם. למעט מספר חריגים, השירים הופיעו כיצירותיהם של לפחות 26 אומנים יווניים. העתקה היה שיטתית. כמה מוזיקאים העתיקו מספר שירים על טייפ סליל הישר מאולם הקולנוע, ובמקרים אחרים, חברות תקליטים הזמינו תקליטים מהודו וחילקו אותם לאנשים לצורך העתקה. שמותיהם של (המלחינים המקוריים) Naushad Ali, Shankar-Jaikishan, ו Chitalkar Ramachandra לא נשמעו מעולם ביוון.

אין ספק, אנשים אהבו שירי הודים והרווחים היו גדולים. חוקי זכויות היוצרים היו רפים או לא קיימים באותה תקופה, והמסורת הברדית (מתקופת הומרוס) לעבד מנגינות קיימות כדי להתאימן לצורכי הזמן עדיין היתה חזקה. נגני הפולקלור היו לעתים קרובות עניים ודלי השכלה, ומצאו דרך לעשות כסף נוסף. אנשים אחרים חסר כישרון משמעותי הפכו למלחינים נודעים על ידי לקיחת יצירותיו של Naushad תחת שמם. הנטייה של מוזיקאים להעתיק שירים הודיים הביאה למצבים מצחיקים, כמו במקרה של שלושה מלחינים שהלכו לסטודיו באותו זמן להקליט גרסאות שונות לשיר הודי...
(Tsitsanis 1979).

השערורייה הזאת לא יכולה היתה להיות נסתרת במשך זמן רב. הקהל לעתים קרובות זכר את המקור מהסרט, והמחאה פתחה מחלוקת ששררה במשך שנים. המלחין היווני הידוע ובוזוקי וירטואוז, Vasilis Tsitsanis, מחה נגד המעתיקנים במאמרים שהתפרסמו במגזינים פופולריים. הוא החשיב את המלחינים ההודים כענקיים שיצירותיהם הופקעו ללא בושה על ידי מוזיקאים חסרי ערך. הוא גם טען כי המעתיקים רידדו את טעם של העם היווני בכך שהרגילו אותם ללחנים זרים. (להרגיל לצליל המערבי מאידך בפרוש לא ניראה בצורה שלילית.)
בתגובה, המלחין Apostolos Kaldaras והמורה למוסיקה מסורתית Theodoros Derveniotis, הבהירו כי הם לא היו העתיקו מהמוזיקה ההודית; הם הלחינו מוזיקה ביזנטית ובכך לקחו את המוסיקה היוונית בחזרה אל השורשים שלה! (Simirioti 1962, 1967a, 1967b).

באותה תקופה, שירים רבים בטורקית וערבית גם הועתקו באמצעות תקליטים ותוכניות רדיו. (הסרטים התורכים והערבים לא השיגו חשיבותו ברמה של עמיתיהם ההודיים.) למרות שהנטייה הזו היה ידועה, לא יוחס לה ערך חשוב מאד; העתקות למשל ממדינות שכנות ניתן היה לתרץ כאילו היה מקור היווני או כמו מורשת לגיטימית של הפליטים. באיזו שהיא צורה, הודו איימה באופן שטורקיה והעולם הערבי לא איימו. המוזיקה ההודית השתמשה בנוסחאות וסולמות מוזיקליים שנישמעו במעורפל ביזנטיים וצותתו לתקופת הזוהר שעבור היוונים היתה מכאיבה. לחקות תרבות של מדינה ענייה ביותר כמו הודו היה מיטרד לאינטלקטואלים בעלי אופקים רחבים, ולכן הפיכת הטעם היווני למערבי הפך יותר ויותר דחוף.

וכך, ניגזר גורלו של היבוא הינדי. ההאשמות על העתקות דבק בכמה מלחינים עממיים יוונים והשירים ההודים היו לכלימה ובושה; השירים, בינהם המעולים לעיתים, הוסתרו ונישכחו. התקופה בה חלשו הסרטים ההודיים לא נמשכה זמן רב. למרות שהם יובאו באופן שיטתי במשך 14 שנים (1954-1968), תקופת השיא שלהם נמשכה רק ארבע שנים. הסרטים היווניים שחיקו את דרמות המשפחה ההודית, בסופו של דבר חיקו אותם היטב וזכו בקהל אוהדים. הסרטים האמריקאים והאירופאים הראו אקשן מהיר, בנוסף לסקס ואלימות ואלו משכו את צעירים. יתכן מאד שבגלל שלהודים לא היה ניסיון רב בקשרים אישיים, סצינות האהבה והדמויות ניראו שיטחיות ולא מציאותיות ליוונים שיצאו אז עם בנות (גם אם בהסתר). המפיקים ההודים הגיבו עם סידרת סירטי מתח שניראו די מלאכותיים (כגון צ 'יינה טאון של 1962) ולא זכו באוהדים.

בסוף שנות ה -60, התנאים הכלכליים של יוון השתפרו מאוד והביקוש לדרמות משפחתיות, שירים עם נושאים של הגירה, עוני, דיכאון דעך לו. עם שיפור המצב החברתי של הנשים ויכולת ההשתכרות, שירים על קנאה והקרבת אהובים מסכנים על ישי נערות רודפות לעושר הפך פחות רלוונטי. תקופה משמעותית היתה תקופת שילטון החונטה הצבאית ששלטה ביוון בשנת 1968-1973. הקולונלים רצו להדגיש את תהילת יוון העתיקה להדחיק את שנות הכיבוש הטורקי. לכן, כל דבר שהזכיר של טורקיה דוכא וחל איסור על שידור מוזיקת לייקה כבדה ברדיו. לבסוף, הקשר עם אירופה המערבית, ואחר כך החברות באיחוד האירופי גרם למדינה להביט מערבה ולשכוח את הפן המזרחי של המורשת שלה. ככל שמוסיקה יוונית התפתחה תחת שרביט המלחינים חאגי'דאקיס ותאודוראקיס, כך הפכו השירים המזרחיים לא אופנתיים במשך שנים רבות. הקולנוע היווני דעך כמעט לגמרי בעת שהפקות המערביות הדחיקו אותם. הסרטים ההודיים ושירי הלייקה ואוהדי המוזקה ההודות הפכו לחלקת העבר.

אבל נוסטלגיה בתרבויות לעתים קרובות מחזירה הפקות ישנות. הדור שנולד בשנות ה -1970 לא מצא את השירים המזרחיים מאיימים והפך אותם אופנתיים בעוד הוא מוציא לאור ביצועים חדשים. כך שבשנת 1998, ניתן היה לשמוע שוב מנגינות ברדיו מתוך סרטים נישכחים בהודו וביוון, כגון
"Raju Mera Naam" ו "Gao tarane man ke מתוך הסרט "Mangala, בתו של המהרג 'ה".
בזמן עריכת המחקר, השירים ההודים, התורכים והערבים שהיו פעם מושא להעתקה וחיקוי, שבו במלוא התנופה. הספר שנולד כתוצאה מכך, Hindi-Style Song Revelations של (Abadzi ו Tasoulas 1998), סוקר בהרחבה על ידי העיתונות בקיץ ובסתיו 1998. בהרבה מאמרים נכתב כי בשנת 1950 לאתונה ולדלהי היו הקבלות מדהימות ושלאנשים היו אותם פחדים וחששות (Keza, Bakounakis, Kessopoulos, Zografou, פאפאדופולוס; 1998).

קשרים נישכחים

האם למאניה ההודית של שנות ה -50 היתה משמעות היסטורית? סרטים הינדית הפכו פופולאריים במדינות רבות מחוץ לעולם ההודי, כגון רוסיה, טורקיה, תוניסיה, מצרים, אוגנדה, אפילו קולומביה; העלילות בדרך כלל הביעו את דאגות העניים, ואילו השירים נחשבו על ידי כולם כמלודיים. מספר שירים כגון "Awaara hou" עובד במדינות רבות. אבל ככל הניראה השירים ההודים לא הועתקו מחוץ דרום אסיה באופן נרחב כפי שהם הועתקו ביוון. ידוע שקיים מספר שירים בטורקיה בעולם הערבי, שלהם מסורת מוסיקלית ספציפית. בהשוואה, לפחות 26 מלחינים יווניים ידועים עיבדו שירים הודיים. ההעתקות היווניות שנעשו בצורה שיטתית נבעו מתחכום מסחרי שמצא חלון הזדמנויות במדינה שהיתה רחוק מדי על מנת למחות על כך. עם זאת, הרווח לבדו אינו הסבר מספיק. אולי קיימת זיקה שיצרה את הקסם המיוחד הזה.

שירים נישמעו לעתים קרובות מוכרים במעורפל ליוונים, כמו השירים המסורתיים ששיכים לאזורים רבים ביוון, לרבות אסיה הקטנה והאיים. מתקבל הרושם כי כאשר שמעו פעם אחת מנגינה דומה ושכחו אותה. מוזיקולוגים שלמדו מוזיקה הודית התרשמו מדפוסים מסוימים של מקבילים עליהם כתבו (Amaryanakis 1985a, 1985b, 1992, 1995, 1996; Daniélou 1967, 1979, 1980). היה זה הדימיון הזה אולי מלחנים כגון Apostolos Kaldaras ו Derveniotis עוררו כאשר הם ציינו כי הם לא העתיקו שירים הודים לא יצרו מחדש מוזיקה הביזנטית.

מאות שנים של מסחר עם ערים ים תיכוניות ואסיאתיות יצרו סבך מוזיקלי, שבו דפוסים דומים מסוימים משותפים למדינות שכנות רבות (כגון סולמות, מקצבים, כלי נגינה). בנוסף, ליוון מסורות המזרחית חזקה, מתקופת מאות השנים כאשר המרכז התרבותי שלה היה באסיה הקטנה. נקודה נוספת של קשר היה בהפצת מוזיקה יוונית בהודו בתקופה ההלניסטית. זה היה ידוע כי מוזיקאים יווניים או בעלי סיגנון יווני (ganika Yavana) היו מבוקשים בתקופת שושלת Maurya ובמאות השנים הבאות (Varadpande 1981, 1985). לבסוף, ההשפעה התורכית על שתי תרבויות (ראה להלן) גרמו להפצת דפוסים וכלים מוזיקליים לשתי המדינות. כתוצאה מהקשר ומוצא משותף, יש מספר נקודות דמיון בין המוסיקה הביזנטית (בשימוש רק בכנסיות היוונית) ויותר מוזיקה הודית מסורתית.

המסורות המוסיקליות הישנות שומרו הכי הרבה באזורים נידחים של יוון, כמו באסיה הקטנה, שם הם קיבלו חיזוק נוסף. הכפרים והאיים היו מקומות עוני, ואוכלוסיית אסיה הפכה לפליטים תוך שיתוף סיבלם עם היוונים העניים של היבשת בתנאים הצפופים ולא בריאים של אתונה סלוניקי.



user posted imageuser posted image
PMשולח הדוא"ל
Top
Alona Azaria
פורסם ב: Oct 6 2009, 02:16 PM
צטט הודעה


אין לי שמש אחרת
*****

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 6207
משתמש מספר: 1086
תאריך הצטרפות: 27-May 08




עד כה המאמר.

לצורך המחשת הציטוטים במאמר של הלן אמבאדזי, חיפשתי בפורום הרמבטיקו המהימן את שני
האלבומים אותם הוציאה לאור הלן אמבאדזי, ואותם אביא בפניכם.

מלאכת מציאת השירים לא היתה קלה ואני רוצה להודות לקולגה ההודית שלי שיידעה לאיית
את השירים נכונה ולמוצאם ביו טיוב. כל השירים, למעט שיר אחד בלבד, נמצאו והבאתי
אותם עבורכם, בין אם ביוטיוב בין אם קישור לרפידשר.

שירים שיצאו בשנות החמישים והשישים עם ביצועים הודיים לשירים שהועתקו על ידי היוונים.
http://www.rembetiko.gr/forums/archive/ind...hp/t-17534.html

שמות שני האלבומים ניקראים על שמותיהן של שתי כוכבות הקולנוע מהתקופה
הכוכבת מדובאלה:
http://en.wikipedia.org/wiki/Madhubala
הכוכבת נארגיס:
http://en.wikipedia.org/wiki/Nargis

ΤΟ ΤΡΑΓΟΥΔΙ ΤΗΣ ΝΑΡΚΙΣ - שירייה של נארגיס
user posted image


1.DUNIA ME HAM AAYE HAIN MOTHER INDIA, 1957 (Αφού ήρθαμε σ' αυτόν τον κόσμο, πρέπει να ζήσουμε)Naushad / Miina & Usha
Mangeshkar
Καρδιά μου καημένη / Μπ. Μπακάλης, 1960 / Στρ. Διονυσίου - Γ. Κάλη
Kardia mou kaimeni - Mpampis Mpakalis, 1960 - Stratos Dionysiou - G. Kali
http://www.metacafe.com/watch/3127925/duni...her_india_1957/
http://www.youtube.com/watch?v=yNFPjvT5PJM

2.MUJHE KIISI SE PYAR HOGAYA BARSAAT, 1949 (Αγάπησα κάποιον)Shankar - Jaikishan / Lata Mangeshkar
Τι σου φταίω και με τυραννάς / Γ. Πολυκανδριώτης, 1964 / Ρίτα Σακελλαρίου
Ti sou ftaio kai me tyrannas / G. Polykandriotis, 1964 / Rita Sakellariou
http://www.youtube.com/watch?v=gmFewW7P5jE
Ti sou ftaio kai me tyrannas - Rita Sakkelariou
http://rapidshare.com/files/291533813/12._...me_tyrannas.mp3

3.AWAARA HU AWAARA, 1951 (Είμαι αλήτης)Shankar - Jaikishan / Mukesh
Αγωνία / Μπ. Μπακάλης, 1960 / Μ. Αγγελόπουλος - Καίτη Γκρέϋ
Agonia / Mpampis Mpakalis 1960 / manolis Aggelopoulos - Kaiti Gkrey
http://www.youtube.com/watch?v=Bxss0I38j5A
http://www.youtube.com/watch?v=w2gt3lll5Qo

4.Ο MERE LAAL AAJA MOTHER INDIA, 1957 (Γιέ μου έλα πίσω)Naushad / Lata Mangeshkar
Φαρμάκι και μαχαίρι / Μπ. Μπακάλης, 1960 / Πόλυ Πάνου
Farmaki kai maxairi / Mpampis Mpakalis 1960 / Poly Panou
http://www.youtube.com/watch?v=4skXPFVEzQ4
http://rapidshare.com/files/291537161/18._...ANIA_KSENA_.MP3

5.ΚΟΟΝ ΚΑΗΕ UNSE JAKE Ε HAZUR ΡΑΑΡΙ, 1952 (Ποιός σου 'πε να φύγεις κύριε;)S. Mohinder / Lata Mangeshkar
Σαν πουλί κυνηγημένο τριγυρνώ / Βούλα Πάλλα, 1967 / Βούλα Πάλλα
San pouli kynigimeno trigyrno - Voula Palla 1967 / Voula Palla
http://www.youtube.com/watch?v=sPfeOgaIDQQ
βουλα παλλα ,σαν πουλι κυνηγημενο ,voula palla
http://www.youtube.com/watch?v=JhklQNvFJsE

6.ΥΕΗ HAVA YEH NADI ΚΑ KINARA GHAR SANSAAR, 1958 (Αυτός ο άνεμος, αυτή η
όχθη του ποταμού)Ravi / Asha Bhonsle
Περπατώ και σφυρίζω θλιμμένα / Μπ. Μπακάλης, 1963 ΙΠ. Αναγνωστάκης - Α. Αστέρη
Perpato kai sfyrizo thlimmena / Mp. Mpakalis 1963 w/ Petros Anagnostakis - A. Asteri
http://www.youtube.com/watch?v=pIvsru6kb5c
Perpato kai sfyrizo thlimmena - Petros Anagnostakis
http://rapidshare.com/files/291453969/01.P...o_thlimmena.mp3

7.PYAAR HUA, IKRAR HUA SHRI 420, 1955 (Αγαπηθήκαμε και δεσμευτήκαμε)Shankar - Jaikishan / Manna Dey - Lata Mangeshkar
Κάποιο τραίνο / Γ. Μανίσαλης, 1962 / Π. Αναγνωστάκης - Ρ. Καλάκη
Kapoio traino / G. Manisalis 1960 / P. Anagnostaki
http://www.youtube.com/watch?v=36uG_C9zyVU
Kapoio Treno - Petros Anagnostaki
http://rapidshare.com/files/289449537/06.kapoio_treno.mp3

8.MERA JUTA HAI JAPANI SHRI 420, 1955 (Τα παπούτσια μου είναι γιαπωνέζικα)Shankar - Jaikishan / Mukesh
Αν τον αγαπάς παιδί μου / Κ. Καπετάνιος, 1964 / Μαν. Καναρίδης - Μ. Καζαντζή
An ton agapas paidi mou / K. Kapetanios 1964 / Manolis Kanaridis - M. kazantzi
http://www.youtube.com/watch?v=ysSS4RgP8TE
http://rapidshare.com/files/291585518/02_A...s_Zagoraios.mp3

9.GAM ΚΑ FASANA MELA, 1948 (Αυτή τη θλιβερή ιστορία)Naushad / Shamshad Begam
Γλυκιά μου αγάπη / Βούλα Πάλλα, 1965 / Βούλα Πάλλα
Glykia mou agapi / Voula Palla 1965 / Voula Palla
http://www.youtube.com/watch?v=Lufz1kqUr8k
http://rapidshare.com/files/291458153/Glyk...Voula_Palla.mp3

10.MERA DIL ΥΕΗ PUKARE AAJA NAAGIN, 1954 (Η καρδιά μου σε ζητάει, έλα)Hemant Kumaar / Lata Mangeshkar
Στης αγάπης μου το δίσκο (Ηλεκτρόφωνο) Μπ. Μπακάλης, 1960 / Στρ. Διονυσίου - Πόλυ Πάνου
Stis agapis mou to disko (Ilektrofono) Mp. Mpakalis 1960 / Stratos Dionysiou & Poly Panou
http://www.youtube.com/watch?v=28mD9Si5suA
http://www.youtube.com/watch?v=GF0UkTRI7K8

11.MAN DOLE MERA, TAN DOLE MERA NAAGIN, 1954 (Το σώμα μου λικνίζεται, η καρδιά μου σκιρτάει)Hemant Kumaar / Lata Mangeshkar
Ποιος σου 'πε δεν σ' αγαπώ / Απ. Καλδάρας, 1962 / Στ. Καζαντζίδης - Μαρινέλλα
Poios sou 'pe den s' agapo / Apostolos Kaldaras 1962 / Stelios Kazantzidis & Marinella
http://www.youtube.com/watch?v=VReU00eXWe4
http://www.youtube.com/watch?v=dYccm3kQlp8

12.UMANGON ΚΟ SAKHI AMAR, 1955 (Φίλη των ελπίδων μου)Naushad / Lata Mangeshkar και χορωδία
Νυφούλα σε στολίζουνε / Βούλα Πάλλα, 1967 / Βούλα Πάλλα
Nyfoula se stolizoune / Voula Palla 1967 / Voula Palla
http://www.youtube.com/watch?v=edG1l8xD1g4
http://www.youtube.com/watch?v=jBPX-jthhoA

13.CHHOR BABUL ΚΑΙ GHAR BABUL, 1950 (Αφήνοντας το σπίτι του πατέρα)Naushad / Shamshad Begam και χορωδία
Με θλιμμένη καρδιά / Ευάγγελος Σούκας, 1964 / Π. Αναγνωστάκης
Me thlimmeni kardia / Evaggelos Soukas 1964 / P. Anagnostakis
http://www.youtube.com/watch?v=HE8FE7Vk2TU
[הערה: שום חיפוש לא נתן תוצאה לשיר "Με θλιμμένη καρδιά" מלבד ההקשר לכתבה]

14.GA MERE MAN GA LAAJWANTI, 1958 (Τραγούδα ψυχή μου, τραγούδα)Sachin Dev Barman / Asha Bhonsle
Δεν ανθίζουν λουλούδια / Μπ. Μπακάλης, 1962 / Π. Αναγνωστάκης
Den anthizoun louloudia / Mp. Mpakalis 1962 / P. Anagnostakis
http://www.youtube.com/watch?v=1CoLdZ-K2aI
http://www.youtube.com/watch?v=EVrp0Pm7f2k

15.ΥΑ ALLAH, YA ALLAH DIL LE GAYA UJAALA, 1959 (Αλλάχ, Αλλάχ, μου πήρες την καρδιά)Shankar - Jaikishan / Lata Mangeshkar - Manna Dey
Λίγο - λίγο θα με συνηθίσεις / Απ. Καλδάρας, 1963 / Μιχ. Μενιδιάτης
Ligo Ligo tha me synithiseis - Apostolos Kaldaras 1963 / Mixalis Menidiatis
http://www.youtube.com/watch?v=HNsyShDNP4I
http://www.youtube.com/watch?v=vzsyPi8K3x0


The Return Of Madhubala
user posted image
Ο ΓΥΡΙΣΜΟΣ ΤΗΣ ΜΑΝΤΟΥΜΠΑΛΑ
http://www.greekbooks.gr/CDDetails.aspx?id=064886

1. ULFAT KA SAAZ (AURAT, 1963)
Αυτή η νύχτα μένει / Στ. Καζαντζίδης / 1959 / Στ. Καζαντζίδης
Afti i nyxta menei / Stelios Kazantzidis 1959 / Stelios Kazantzidis
http://www.youtube.com/watch?v=l0k2uihgnXI
http://www.youtube.com/watch?v=DeMxqQFKYeE

2. SAB KUCHH SIIKHA HAMNE (ANARI, 1955)
(Έμαθα τα πάντα, δεν έμαθα να είμαι έξπνος) - Γύρισε κοντά μου / Β. Περπινιάδης / 1962 / Β. Περπινιάδης
Ematha ta panta, den ematha na eimai ekpnos
Gyrise konta mou / Vaggelis Perpiniadis 1962 / Vaggelis Perpiniadis

http://www.youtube.com/watch?v=JxUdjlkClkY
http://www.youtube.com/watch?v=6-GDo5FppMM

3. YAMA, YAMA, YAMA (CHINA TOWN, 1962)
Μου λένε να μην κλαίω / Στρ. Καμενίδης / 1963 / Μιμίκα Καζαντζή
Mou lene na min klaio / Stratos Kamenidis 1963 / Mimika Kazantzi
http://www.youtube.com/watch?v=CNZ1R_o6H80
http://www.youtube.com/watch?v=nh0Yl8Q99L0

4. - DUNIAVALON SE DUUR UJAALA, 1959
(Από τον κόσμο μακρυά) - Όσο αξίζεις εσύ / Απ. Καλδάρας / 1963 / Μαν. Αγγελόπουλος
Apo ton kosmo makrya
Oso Aksizeis esy / Apostolos Kaldaras 1963 / Manolis Aggelopoulos

http://www.youtube.com/watch?v=X7-b1SuTHxs
http://www.youtube.com/watch?v=QMEpJSjY1D0

5. UNCHI UNCHI DUNIA KI DIVARE (NAAGIN, 1954)
(Στα πανύψηλα τείχη του κόσμου)- Όση γλύκα λεχουνε τα χείλη σου / Απ. Καλδάρας / 1963 / Μαν. Αγγελόπουλος
Sta manypsila eixi tou kosmou
Osi glyka lexoune ta xeili sou / Apostolos Kaldaras 1963 / Manolis Aggelopoulos

http://www.youtube.com/watch?v=HuRS-TRZKJc
http://www.youtube.com/watch?v=6M76YZKeBP4

6. GAO TARANE MAN KE (AAN, 1952)
(Πείτε τραγούδια της ψυχής)- Το πικραμένο γράμμα / Μπ. Μπακάλης / 1960 / Μαν. Αγγελόπουλος
Peite tragoudia tis psyxis
To pikrameno Gramma / Mpampis Mpakalis 1960 / Manolis Aggelopoulos

http://www.youtube.com/watch?v=0J207If5V9A
http://www.youtube.com/watch?v=9XY59uxyOTE

7. TERE BINA AAG YEH CHANDNI (AWAARA, 1951)
(Χωρίς εσένα είναι φωτιά το φως του φεγγαριού) - Στον ουρανό και στη γη / Στ. Καζαντζίδης / 1960 / Στ. Καζαντζίδης - Μαρινέλλα
Xoris esena einai fotia to fos tou feggariou
Ston ourano kai sti gi / Stelios Kazantzidis 1960 / Stelios Kazantzidis & Marinella

http://www.youtube.com/watch?v=aCy-sRL7ICI
http://www.youtube.com/watch?v=KNCBjVcRoX4

8. GHAR AAYA MERA PARDESI (AWAARA, 1951)
(Γύρισε σπίτι ο ξένος μου) - Είσαι η ζωή μου / Στ. Καζαντζίδης / 1959 / Στ. Καζαντζίδης - Μαρινέλλα
Gyrise spiti o ksenos mou
Eisai i zoi mou / Stelios Kazantzidis 1959 / Stelios Kazantzidis & Marinella

http://www.youtube.com/watch?v=vdKpZY46jec
http://www.youtube.com/watch?v=ih247PbJBNU

9. AAJAO TARAPT HAI ARMAN (AWAARA, 1951)
(Έλα, σε ποθούν τα αισθήματά μου) - Μαντουμπάλα, 1959 / Η επιστροφή της Μαντουμπάλα, 1964 / Ήρθα πάλι κοντά σου, 1959 / Στ. Καζαντζίδης / Στ. Καζαντζίδης - Μαρινέλλα
Madoubala 1964 - Irtha pali konta sou 1959/ Stelios Kazantzidis / Stelios Kazantzidis & Marinella
http://www.youtube.com/watch?v=ydJ5BvMLWZs
Ήρθα πάλι κοντά σου
http://www.youtube.com/watch?v=SrRShMZ5ins
בנוסף לעיל, זוהי הגירסה לשיר מנדובאלה, על כל הגירסאות של סטליוס לשיר:
http://www.youtube.com/watch?v=IdQLJQrBDEo
http://www.youtube.com/watch?v=xJapMujS-t4
http://www.youtube.com/watch?v=FdW_EAzISF4

Η ΕΠΙΣΤΡΟΦΗ ΤΗΣ ΜΑΝΤΟΥΜΠΑΛΑΣ-ΚΑΖΑΝΤΖΙΔΗΣ ΣΤΕΛΙΟΣ
http://www.youtube.com/watch?v=Xu7ebzOlnxo
ΣΤΙΧΟΙ:ΣΤΕΛΙΟΥ ΚΑΖΑΝΤΖΙΔΗ
Καζαντζίδης
Μαντουβάλα αγάπη γλυκιά μου
γύρισες και τελείωσαν τα βάσανα μου

Καζαντζίδης
Η μάυρη μου μοίρα για πρώτη φορά
αντί για φαρμάκι μου δίνει χαρά
τα θλιμένα μου μάτια δεν θα κλάψουνε πια
τώρα που ρθες κοντά μου Μαντουμπάλα γλυκιά

Μαρινέλλα
Ω παναγιά μου σε ευχαριστώ
που μ'αξίωσες να ρθω σ άυτόν που αγαπώ

Καζαντζίδης-Μαρινέλλα
Η θλίψη κι ο πόνος θα γίνουν χαρά
κι η ζωή μας θα αρχίσει σαν την πρώτη φορά

Καζαντζίδης
Ω Παναγιά μου σε ευχαριστώ που
μ'άξίωσες να βρω αυτην που αγαπώ

Καζαντζίδης -Μαρινέλλα
Τις μάυρες ημέρες που είδαμε εμείς
να μην σώσει ποτέ να τις ζήσει κανένας

10. SATHI HAATH BARHANA (NAYA DAUR, 1957)
(Δώσε το χέρι σου σύντροφε) Γύρισε πάλι κοντά μου, 1962 / Πόνεσα για σένα πόνεσα, 1964 / Ο γυρισμός, 1966 / Βούλα Πάλλα / Βούλα Πάλλα
Soste to xeri sou syntrofe
Gyrise pali konta mou 1962
Ponesa gia sena
Ponesa 1964 / Voula Palla / Voula Palla

http://www.youtube.com/watch?v=4-n_g3GhEkw
http://www.youtube.com/watch?v=6-GDo5FppMM

11. TUMHARE HAI TUMSE (BOOT POLISH, 1954)
Δικά σου είναι και από εσένα περιμένουν καλοσύνη) - Μακάρι να μάθω πως έχεις πλουτίσει / Μπ. Μπακάλης / 1962 / Πέτρος Αναγνωστάκης - Νίτσα Αντωνάτου
Dika sou einai kai apo esena perimenoun kalosyni
Makari na matho pos exeis ploutisei / Mpampis Mpakalis 1962 / Petros Anagnostakis & Nitsa Antonatou

http://www.youtube.com/watch?v=ezDqzRA9XV4
http://rapidshare.com/files/291439264/04.M...s_ploutisei.mp3

12. CHANDA TALE, PANKA JHALE (PYAR KI PYASS, 1961)
Κάτω από το φεγγάρι κουνιέται η βεντάλια) - Αγάπη τόσο όμορφη / Βούλα Πάλλα / 1964 / Βούλα Πάλλα
Kato apo to feggari kounietai i ventalia
Agapi toso omorfi / Voula Palla / Voula Palla 1964

http://www.youtube.com/watch?v=sdzrfwqVVa0
http://rapidshare.com/files/291437322/Agap..._Palla_1964.mp3

13. JO TUM TO RO PIYA (JHANAK-JHANAK PAYAL BAJE, 1955)
(Κρίσνα, αν σπάσεις τους δεσμούς, εγώ δε θα τους σπάσω) Με δέρνουν χίλιοι πόνοι / Απ. Καλδάρας / 1962 / Στ. Καζαντζίδης
http://www.youtube.com/watch?v=pAxLZpQ5QW4
http://www.youtube.com/watch?v=aloPvqSac28

14. YEH ZINDAGI KE MELE (MELA, 1948)
(Τα πανηγύρια της ζωής) - Παιδί μου γύρνα πίσω / Βούλα Πάλλα / 1963 / Βούλα Πάλλα
Ta panigyria tis zois
Paidi mou gyrna piso / Voula Palla 1963 / Voula Palla

http://www.youtube.com/watch?v=OnKBl5nCiE8
http://www.youtube.com/watch?v=QAQnVX4J2fQ

15. AI CHAAND KAL JO AANA (DEVTA, 1956)
1956 (Φεγγάρι που θα 'ρθεις αύριο)- Πριν μου φύγεις γλυκιά μου / Απ. Καλδάρας
Feggari pou tha 'rtheis avrio
Prin mou fygeis glykia mou / Apostolos Kaldaras 1956

http://www.youtube.com/watch?v=w7hEj8uzmTg
http://www.youtube.com/watch?v=wBTPgz30ufc

PMשולח הדוא"ל
Top
אלונה לוי
פורסם ב: Oct 10 2009, 03:50 PM
צטט הודעה


כמעט מכור
****

קבוצה: חברי פורום איליוס
הודעות: 361
משתמש מספר: 1017
תאריך הצטרפות: 12-April 08



אלוניתינוווווווווווווווווווווווווווווו הענקית.

אחת יחידה ומיוחדת שכמוך.



איזה עבודת נמלים ניפלאה, השקעה של שבועיים במציאת החומר מהארכיונים.


הכל מפורט ומוגש לנו על מגש זהב.


תענוג לעיניים ולאוזניים , אלוניתתתתתתתתתתתתתתתתתת.


תבורכי יא בובה.

הנתינה שלך וההשקעה ראויה לכל השבחים ולכבוד.

אוהבת אותך ומעריכה מאדדדדדדדדדדדדד.


יישר כוח אלוניתינו היקרה.


11_6_203.gif 36_3_16.gif 36_3_21.gif
PMשולח הדוא"ל
Top
eiki61
פורסם ב: Oct 11 2009, 01:02 AM
צטט הודעה


Unregistered









עבודת נמלים, עבודה שכולה קודש !!!

אלונה עזריה , "יישר כוחך" אשת חיל...אשרינו שזכינו בך וכל שוחרי המוסיקה היוונית מוזמנים להכנס ופשוט לצעוק ואף לזעוק יאסו ,

יאסו אלונה !!!

צופה, מאזינה ופשוט לא מאמינה כמה עמל השקעת יקרה.

אוהבת אותך ויתברך שמו של ההוא ששלח אותך הנה לנהל את בית השמש יא מלכה !
36_3_16.gif 36_3_21.gif 36_3_16.gif
Top
cantor
פורסם ב: Oct 11 2009, 09:22 AM
צטט הודעה


קנטור בניו ובנותיו בע"מ
*****

קבוצה: אדמו"ר הבית , הרבנית הראשית
הודעות: 2572
משתמש מספר: 43
תאריך הצטרפות: 19-March 06



לאלונה,האחת והיחידה !

כמו שכתבתי לך בפרטי,

אני עומד ומשתאה על גודל ההשקעה,אין כמוך !

עשית לכולנו בית ספר !!

אלונה עזריה לפרס נובל !!! מי זה אובמה ?....

שבוע טוב !

צביקה.


--------------------
אם אתה שונה ממני - זו סיבה מצויינת להכיר אותך !
PMשולח הדוא"ל
Top
YOYODIDU
פורסם ב: Oct 11 2009, 10:25 AM
צטט הודעה


חשש להתמכרות
*****

קבוצה: חברי פורום איליוס
הודעות: 1267
משתמש מספר: 920
תאריך הצטרפות: 28-January 08



בראבו אלונה .
עוד עבודת מופת מבית היוצר של אלונה
מוריד את הכובע
כל הכבוד!!!!




זה הפייבוריט שלי .אימי לקחה אותי לראות את SANGAM בקולנוע . ובכינו בכינו בכינו אחחחחח
היה נהדר



--------------------
צבעים הם החיוכים של הטבע

להחזיר את החטופים הביתה

אמר פעם אקיס פאנו "אם תקחו את כל הזמרים ביחד ותכניסו לתוך סיר- חצי קזנדזידיס לא תצליחו להוציא" יניב טובים
PMשולח הדוא"ל
Top
דויד
פורסם ב: Oct 11 2009, 08:28 PM
צטט הודעה


גר באיליוס
*****

קבוצה: חברי פורום איליוס
הודעות: 622
משתמש מספר: 658
תאריך הצטרפות: 28-August 07



בס''ד

בכפיים בכפיים תנו לה קצב בכפיים 36_3_12.gif 36_1_22.gif

אלונה יקרה קבלי אליפות יישר כח 36_1_1.gif

עוד יצירת מופת מבית השמש העולה 11_6_203.gif

וכמו שאמרה איקי אשרנו שנתברכנו באישיות כמוך 36_3_16.gif


ואם מותר אני צועק יאסו 36_1_25.gif 36_1_25.gif 36_1_25.gif




--------------------
כשהנשמה מאירה גם שמיים עוטי ערפל

מפיקים אור נעים (הרא''יה)
PMשולח הדוא"ל
Top
Yossi
פורסם ב: Oct 11 2009, 09:13 PM
צטט הודעה


עמוק בפנים
***

קבוצה: חברי פורום איליוס
הודעות: 174
משתמש מספר: 2074
תאריך הצטרפות: 13-April 09



אלונה פשוט עבודה מופלאה !
מאוד חשוב היה לטעמי להביא לפורום את המאמר בעל הפן האקדמי הזה ולחשוף את ההשפעה הגדולה שהייתה לקולנוע והמוזיקה ההודית על היוונית וכמה דיוק,כמה השקעה,איזה תרגום,אין מילים.
אני לא מבין מאיפה את מוצאת את הכוחות הללו לנתינה האינסופית הזאת 36_1_1.gif .
כל הכבוד את פשוט ברכה פה 36_1_41.gif
PMשולח הדוא"ל
Top
Alona Azaria
פורסם ב: Oct 12 2009, 12:08 AM
צטט הודעה


אין לי שמש אחרת
*****

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 6207
משתמש מספר: 1086
תאריך הצטרפות: 27-May 08



תודה רבה לכולם!

עכשיו כאשר כל רשימת השירים הושלמה, למעט שיר אחד בגירסה היוונית, אוכל להתוודות
עכשיו שמי ש"איתגר" אותי לחפש ולנבור הוא אנג'לו רפאל ו... הוא בעצמו לא יודע על כך!!!

לפני כשבועיים חיפשתי את המלחין והתמלילן לשיר זינגואלה. להפתעתי הרבה
קיבלתי שתי גירסאות: כמעט בכל האתרים ובסטיכי, המילים והלחן יוחסו לסטליוס.
דיפונו שנחשב מאד מאד מהימן יחס את המילים ל-Nikos Mourkakou (Νικου Μουρκακου).
כמו כן MAD.

תוך כדי חיפוש, הגעתי ל.. תפוז ולהתכתבות המעניינת הבאה. כאן אנג'לו רפאל לא רק מביא
את התשובה הנכונה (ואני אומרת את זה בדיעבד), אלא גם מוצא את עצמו נאלץ להצטדק
ולשכנע אחרים בתשובתו הנכונה.

מההתכתבות ההיא בתפוז והרצון לבדוק את דבריו של אנג'לו, נולד האשכול הזה.

יאסו אנג'לו!

http://sf.tapuz.co.il/shirshur-581-13476710.htm
PMשולח הדוא"ל
Top
זפירולה
  פורסם ב: Oct 12 2009, 07:40 AM
צטט הודעה


כמעט מכור
****

קבוצה: חברי פורום איליוס
הודעות: 488
משתמש מספר: 988
תאריך הצטרפות: 21-March 08



יאסו אלונית

אין עלייך..נולדת לזה..

את עצמך אנציקלופדיה מהלכת במוזיקה
בטוחה שגם במקום עבודתך את מבריקה

אני נהנייתי לקרוא ..
הוספת לי נדבך בהכרת הצדדים של המוזיקה היוונית
משולבת במוטיבים ההודיים

יופי...

שאפו ...

מחכה לשליפה הבאה חחחחחחחחחחחח

זפירולה. 36_3_16.gif
PMשולח הדוא"לMSN
Top
תומס
פורסם ב: Oct 12 2009, 09:52 AM
צטט הודעה


מוכר וחביב
**

קבוצה: חברי פורום איליוס
הודעות: 88
משתמש מספר: 1949
תאריך הצטרפות: 3-March 09



8_4_50.gif כל הכבוד אלונה,
כתבה מדהימה וכוללת, כמי שראה עשרות סרטים הודים אני מודה על התענוג הצרוף בקריאת הכתבה.
הסרט סאנגם הוא אחד הסרטים היפים ביותר שראיתי, ואני מחזיק עד היום בבית העתק מהסרט ששימש
בסיס לסרט הישראלי כיכר החלומות.אגב בסרט שיחקו ראג' קאפור , ראג'נדרה קומאר וויה ג'נטמילה שהייתה גם מלכת היופי של הודו ועליה ניטש המאבק הטראגי בן קאפור לקומאר.
בכל מקרה תודה
PMשולח הדוא"ל
Top
Alona Azaria
פורסם ב: Oct 13 2009, 07:20 PM
צטט הודעה


אין לי שמש אחרת
*****

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 6207
משתמש מספר: 1086
תאריך הצטרפות: 27-May 08



שימו לב מה שמו היום - 13 באוקטובר - בבלוג של קזנג'ידיס...

http://stelioskazantzidis.blogspot.com/200...og-post_13.html
PMשולח הדוא"ל
Top
Eiki61
פורסם ב: Jul 8 2012, 10:18 PM
צטט הודעה


עמוק בפנים
***

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 191
משתמש מספר: 6407
תאריך הצטרפות: 26-May 12



36_3_12.gif ישתבח שמו ושמך אלונה!

וואוו... ohmy.gif


--------------------
user posted imageuser posted image

Όποιος το έκανε
ακριβά θα το πληρώσει
και η αλήτισσα
με τα ζεϊμπέκικα
πάντα θα μαστουριάζει
PMשולח הדוא"ל
Top
Eiki61
פורסם ב: Jul 8 2012, 10:23 PM
צטט הודעה


עמוק בפנים
***

קבוצה: מנהלי פורום
הודעות: 191
משתמש מספר: 6407
תאריך הצטרפות: 26-May 12



ובכלל הפורום הזה וכלום ,מאום לא מובן מאליו!!!

הפורום הזה ממש "הזוי" (במובן המפרה והגדולה שבו).

ככל שנוברים מטה ופנימה הלב והנשמה מחסירים פעימה...פעימות !


--------------------
user posted imageuser posted image

Όποιος το έκανε
ακριβά θα το πληρώσει
και η αλήτισσα
με τα ζεϊμπέκικα
πάντα θα μαστουριάζει
PMשולח הדוא"ל
Top
0 משתמשים צופים באשכול זה (0 אורחים ו 0 משתמשים אנונימיים)
0 משתמשים:
« הבא הכי ישן | מוסיקה יוונית ראשי | הבא הכי חדש »

אפשרויות נושא (2) [1] 2  הגב לנושא זהפרסם נושא חדשפרסם סקר